כרטיס הכניסה שלי - המשך

שקספיר אמר כי אנחנו החומר שממנו עשויים חלומות.ההיסטוריה רצופה בבני-אדם שהאמינו בחלומותיהם והתמידו עד שראו בהתגשמות חלומם.

להיות שחקן, זה לא פשוט. אני בטח לא מגלה לכם את אמריקה נכון? להיות שחקן זה להתמיד בכל יום בבחירה האם להאמין בעצמי וביכולות שלי או לא. שחקן מוכשר שמכוון מטרה ומדייק בביצוע יכול להגשים את החלומות שלו מהר יותר ממה שיכול היה לדמיין. 
פעמים רבות מגיעים אליי שחקנים שלא מבינים למה הקריירה שלהם תקועה ולאחר ניתוח של הנתונים שלהם אני מבחינה כי למעשה נמצא מולי שחקן שלא דוחף את עצמו, לא משקיע במה שצריך או יותר נכון משקיע בדברים הפחות חשובים אבל מצפה, מצפה, מצפה ואפילו מקווה שיוכל להתקבל לסוכנות טובה או להיכנס לאודישן חשוב.
כפי שכתבתי בפוסט הקודם, חלק מהתהליך הוא כתיבת קורות החיים. כתיבת קורות חיים באופן הנכון, הענייני והשיווקי הוא תחילתו של שדרוג מקצועי לאותו שחקן שרוצה להתקדם.

שחקן בעל עסק

אדם שמחליט להיות שחקן צריך לדעת את כללי המשחק העסקיים ולא רק האמנותיים כלומר: לדעת  מי מתחריו בשוק, מי הלקוחות שלו (מלהקים, בימאים חשובים), איזה בית ספר או סדנה נחשבים טובים יותר ואיזה פחות, אם יש איזה שהוא טייפקאסט שמגביל אותו או לא ועוד. שחקן שמחליט להיות שחקן למעשה פותח עסק. כמו בעל מכולת או בעל חנות בגדים או בעל מספרה כך השחקן גם הוא בעל עסק. העסק שלו הוא עצמו!

כשעצמאי פותח עסק הוא בדרך כלל שם השקעה ראשונית, בונה תוכנית עיסקית, בודק הכנסה מול הוצאה ולומד את רזי המקצוע אליו הוא נכנס.

במקרה של שחקנים זה כמעט אותו הדבר רק שכאן נכנס גם עניין הכישרון. שחקן צריך שיהיה לו כישרון משחק בסיסי לצורך פיתוחו ושדרוגו העתידי.
כששחקן פותח עסק הוא למעשה צריך להבין כי יש השקעה ראשונית הנדרשת לצורך הקמתו. ההשקעה יכולה להיות לימודי משחק, סדנאות משחק טובות, השקעה בתמונות טובות ומקצועיות, בכתיבת קורות חיים נכונים, בעריכת קטעי וידאו מייצגים, חיפוש סרטי סטודנטים, פרסום עצמי למקומות כדאיים ועוד. ישנם ערוצים רבים בהם שחקן בתחילת דרכו, בין אם התחיל ללמוד באופן מקצועי או רק עשה כמה סדנאות מקצועיות בתחום, יוכל לקדם את עצמו ולצבור ניסיון. חשוב לשים לב כמובן לאיכות הפרויקטים ולערך המוסף שאפשר לקבל מהם והכי חשוב, למרות הרצון והרעב לעשייה חשוב לדעת גם למה להגיד לא ולדאוג לא לעשות הכל בכל מחיר.
בפוסטים הבאים ארחיב יותר על כל עניין המיתוג והשיווק של העסק ששמו שחקן.

כפי שהבטחתי בפוסט הקודם, אני מצרפת דוגמה לקורות חיים לשחקן בתחילת הדרך שאין לו הרבה מה לרשום ברזומה שלו.

ענת שי

052-1234567

anat@anatshai.co.il

סדנאות משחק: משחק מול מצלמה בי"ס טכניקה, סדנת תיאטרון במסגרת סדנאות הבמה

ניסיון טלוויזיה: פרסומות

ניסיון קולנוע: סרטי סטודנטים

כישורים מיוחדים: שירה, ריקוד, פנטומימה, כתיבה

שנת לידה: 1979

שפות: עברית, אנגלית טובה מאוד, ספרדית בסיסית

כמובן חשוב מאוד לזכור לכתוב רק דברים נכונים.

ואם אין גם את זה? אז אין! לא להישבר ולוותר על החלום אלא להתחיל לעבוד קשה ולצבור פרויקטים, סדנאות, לימודים וניסיון שאפשר יהיה להוסיף ולעבות את קורות החיים.

אתם מוזמנים לפנות אליי לבלוג בכל שאלה בנוגע למילוי קורות החיים. בשבוע הבא נתחיל את כל הנושא המורכב אבל החשוב ביותר בתהליך הפרזנטציה של שחקן והוא: תמונות!!!

פניות בנוגע לייעוץ והכוונת שחקנים יש לפנות למייל:  anat@anatshai.co.il                

אין להתייחס לנאמר כאן כתחליף לייעוץ אישי אלא כהמלצות בלבד.

כרטיס הכניסה שלי - ההתחלה

היום הבלוג יהיה פרקטי ואתן בו טיפים לגבי כתיבת קורות חיים של שחקן בצורה מעניינת, מקצועית ומזמינה.
אתן דוגמאות של עשה ואל תעשה, מה עושים כשאין בכלל ניסיון או שמרגישים שאין מה לכתוב ומה להחליט להדגיש כשיש לי ניסיון בשפע, איך להיות בולט על פני אחרים וגם דרכים שונות להפצת קורות החיים למקומות הנכונים עבורי כשחקן.
אז מספיק לקשקש ונתחיל לעבוד -
מה הם קורות חיים טובים? קורות חיים טובים, הם קורות חיים שיוצרים זימון לפגישה, לאודישן הם אלו שנעצרים עליהם ויודעים שיש פה משהו מעבר ולא משהו שכבר ראיתי בעבר. קורות חיים טובים הם קורות חיים שאמורים לענות על הציפיות של מלהק או סוכן ועל ידי כך לקדם את השחקן, קורות חיים טובים הם קורות חיים קצרים, תמציתיים, המבליטים את הכישורים הרלוונטיים והמקצועיים, קורות חיים טובים הם קורות חיים הכתובים בצורה מסודרת וקריאה.
ובקיצור קורות חיים טובים הם קורות חיים נכונים הם קצרים, עניינים ושיווקים.

אז מה כן להכניס בקורות חיים

ובהכרח בסדר הזה - 

• שם מלא, כתובת מייל, טלפון להתקשרות
• לימודי משחק והכוונה כאן היא למוסדות מוכרים ומקצועיים ולא לכל מיני חוגים או סדנאות. חשוב לשים לב כי אם עברתי את גיל 23 אז אין צורך לרשום שלמדתי תאטרון ביסודי או בתיכון.
  אפשרי להוסיף בקטגוריה זאת מלגות הצטיינות
• סדנאות משחק, זה המקום לציין את כל הסדנאות המקצועיות שעשיתם. כאן חשוב להתמקד רק במקצועי ולא בחוגי מתנ"ס או סדנאות חובבים. סדנאות לא מקצועיות עלולות להיחשב בעיני מי שקורא אותן כמישהו לא מקצועי.
• פירוט ניסיון: לחלק את הפירוט לקולנוע, טלוויזיה, תאטרון ולציין את גודל התפקיד מהגדול לקטן ואת שם הפרויקט לדוגמא:
  ניסיון בטלוויזיה: תפקיד משנה "ילדי ראש הממשלה", תפקיד אורח "כאן גרים בכיף"
  ניסיון בתאטרון: תפקיד ראשי " המלט", תאטרון תמונע, תפקיד משנה, "כולם היו בניי", תאטרון הסימטה וכו'.
  סרטי סטודנטים בהחלט ראויים לציון כל עוד מדובר בסרטי גמר ובתפקידים גדולים. במקרה כזה נציין:
  ניסיון בקולנוע: סרטי סטודנטים - אפשרי לציין סרט אחד או שניים אבל בהחלט אפשרי ואף עדיף לציין באופן כללי סרטי סטודנטים ללא פירוט.
• כישורים מיוחדים: שירה, ריקוד, נגינה, אומנויות לחימה ועוד
• שפות: אנגלית - רמה טובה או יותר מכך או כל שפה אחרת שהיא ברמה טובה ומעלה מלבד עברית
• שנת לידה.

מה לא להכניס בקורות חיים:

• לימודי משחק במקומות מפוקפקים, ויש הרבה כאלה ברחבי הארץ
• כנ"ל לגבי סדנאות משחק
• מבחינת ניסיון: לא לציין ניסיון במסגרת בי"ס הרי אמרנו שאנחנו רוצים ליצור נבדלות משאר השחקנים והרי כל מי שלומד תאטרון משתתף בהצגות בי"ס אז מה במה אני שונה מהאחרים?
• לאיזה טווח גילאים אני יכול להתאים - לפעמים מי שמלהק רואה בנו את מה שאנחנו לא רואים בעצמנו, אז חשוב לתת למלהק קרדיט על כך ובנוסף זה יכול מאוד למתג את השחקן ולחסום עבורו אופציות שיכולות היו להתאים עבורו.
• דברים שלא קשורים למקצוע כמו עבודה בחברת הייטק או במלצרות, כמו מקום מגורים (במידה ומקום המגורים לא שיגרתי כמו צפון מרוחק או דרום מרוחק מהמרכז אז יש לציין), כמו תחביבים...
• כתובת או מצב משפחתי או ניסיון צבאי (למעט להקה צבאית או תאטרון צה"ל) לא באמת משרתים את קורות החיים שלי אבל בהחלט תופסים מקום של עוד שורה אחת מיותרת.
• השתתפות בתפקידי ניצבות כי הרי שחקן שרוצה לעבוד מגיש עצמו לתפקידים בליגה של הגדולים ולא לתפקיד שכל אחד יכול לעשות, גם כאלו שלא למדו משחק.

יש עוד המון אנקדוטות קטנות שיכולות לשפצר את קורות החיים ולהפוך אותם למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו אבל בסך הכל אלו הן הנקודות העיקריות.

זכרו, קורות החיים הם חלק חשוב מהרושם הראשוני שנוצר ורושם ראשוני הוא הרושם החשוב ביותר להמשך הדרך בקידום קריירת המשחק ויש לכם רק הזדמנות אחת לעשות אותו אז חשוב לעשות אותו בחכמה...

ומה עושה מי שאין לו עם מה למלא את קורות החיים???

על זה בפוסט הבא... :)

פניות בנוגע לייעוץ והכוונת שחקנים יש לפנות למייל: anat@anatshai.co.il

אין להתייחס לנאמר כאן כתחליף לייעוץ אישי אלא כהמלצות בלבד.

מה מבדיל אותי משאר השחקנים

באחד הימים בשבוע שעבר יצר איתי קשר שחקן, בוגר בית ספר למשחק, שחיפש להיכנס לסוכנות שחקנים למטרת ייצוגו.

כיוון שהייתי באותו הזמן בפגישה, לא יכולתי להמשיך עימו את השיחה וביקשתי ממנו שישלח לי קו"ח למייל בצירוף תמונות. השחקן, שסיים לפני כשנה בית ספר למשחק, לא מצליח להתברג בסוכנות שחקנים טובה ולא מצליח לשבור את המעגל שאם אין לו סוכן אין לו אודישנים. בעבר אמנם היה מיוצג בסוכנות אך לטענתו הלך בקושי לאודישן אחד....
אני חייבת להודות, שביני ובין עצמי, עברה לי המחשבה בראש, למה אף אחד לא מקבל אותו לסוכנות? ומדוע כשכבר היה מיוצג בסוכנות הוא לא נשלח לאודישנים? מחשבות מהסוג הזה הן מחשבות שגורמות למי שמסתכל על עצמו כעסק כלכלי להגיד: "אם אף אחד לא נתן לו צ'אנס, אז למה אני כן??"

עוד באותו היום קיבלתי מהשחקן מייל מקסים, עם פתיח נעים ונחמד על כמה שהיה רוצה להשתלב בתחום, עד כמה עבד קשה עבור זה, עד כמה הוא יודע שיש בו כישרון גדול וכי הוא מאמין בכל ליבו שיחד נצליח להתקדם....

האמנם? כשפתחתי את קורות החיים שלו ואת התמונות שצרף הבנתי מדוע עד היום לא "לקחו עליו סיכון", כלומר, הבנתי שבדרך בה הוא מציג עצמו אין בו שום דבר ייחודי, וכמוהו, יש עוד הרבה, אז למה דווקא אותו?

הפוסט של היום יעסוק בדיוק בנקודה הזו. למה דווקא אותי?

כששחקן יודע שהוא שחקן מוכשר וטוב אין זה אומר שהעומד מולו יודע זאת ועוד יותר מכך לא בטוח שיש לו זמן להתחיל לגלות את זה. שחקנים שיש להם הוכחות מאחוריהם כמו תפקידים שעשו בסדרות או סרטים או אפילו בהצגה גדולה יש תחושה לסוכן או למלהק כי זה מישהו מעוצב, שכבר עבדו אתו, שיודע דבר או שניים, מישהו שלא יתבזבז עליו זמן.
שחקן שמגיע ללא הוכחה של התקבלות כלשהי (ואני לא מדברת על הצגות במסגרת הלימודים) קשה יותר לתת את ההזדמנות הזאת ולמה? כי גם למלהק וגם לסוכן יש שיקולים כלכליים ואמנותיים שעומדים בבסיס ההחלטה שלהם האם לראות את השחקן או לא. כשהשוק מוצף בשחקנים חדשים שחקן שרוצה שישימו אליו לב ויראו את כישרונו צריך להגיש עצמו בצורה פרזנטטיבית, מקצועית וזכירה.
שחקן שמגיע עם סל מוצרים אטרקטיבי לסוכנות שיכול לייצר הכנסה ופחות צריך להשקיע בו מגדיל את סיכויו.
שחקן אשר מגיש קו"ח ארוכים מידי, תמונות לא מקצועיות ולא נכונות עבורו והיעדר משהו ויזאולי שלו כמו showreel בעצם מכניס עצמו לקטגוריה של "עוד שחקן שסיים בית ספר למשחק" קטגוריה שעליה בדרך כלל לא לוקחים סיכון ולא נותנים צ'אנס. בפוסטים הבאים ארחיב על כל נושא התמונות והמשמעויות שלהן, על אופן הכנת showreel ועל פרזנטציה ורושם ראשוני וגם על כמה זה משפיע בתקשורת בין סוכן לשחקן.

אז בואו נתחיל למלא את סל המוצרים ונתמקד היום באופן כתיבת קו"ח -

סוכנות מקבלת בממוצע 20 פניות ביום משחקנים חדשים שרוצים להצטרף לשורותיה וכך גם מלהקים ובימאים.
שחקן שקורות החיים שלו יהיו רשומים בצורה בה המלהק/הסוכן לא הולך לאיבוד וגם רואה רק את מה שחשוב שיראה כבר עשה צעד אחד לכיוון הנבדלות שעליה דיברתי בפוסט הראשון.

קורות החיים, להבדיל מקורות חיים שמגישים למקצועות אחרים, צריכים להיות תמציתיים, קולעים, עניינים ושיווקיים המכילים רק פרטים חשובים לקריירה ורק דברים שיקדמו אותי כשחקן ולא את כל ההיסטוריה המקצועית שלי זאת שבתחום וזאת שלא...
חשוב לציין בראש ובראשונה לימודי משחק והאם אני בוגר/ת של אותו בית ספר. לאחר מכן, לציין סדנאות משחק ואז לפרט ניסיון בטלוויזיה, קולנוע ותאטרון.
במקרה של ניסיון בתאטרון - הצגות במסגרת בית הספר אני מעדיפה שלא לציין כיוון שכל מי שלמד משחק השתתף בהצגות בית ספר ואני מחפשת את מה ששונה, מה שיבלוט לעין. במידה ואין לי כלום מה לרשום בניסיון לתאטרון אני כן ארשום הצגה או שתיים שכיכבתי בה בתפקיד ראשי במסגרת בית הספר (אפשרי גם לציין זכייה במלגה במידה ויש).
במקרה של הצגות בית ספר או של סדנת משחק מול מצלמה במסגרת בית הספר חשוב לזכור כי לכל מתחריי השחקנים יש את הפרט הזה בקורות החיים שלהם ואני רוצה שכשיסתכלו על קורות החיים שלי יבלטו הדברים שיש לי על פני האחרים.
לאחר שאני כותבת את הניסיון שיש לי בקולנוע, טלוויזיה ותאטרון אני ממשיכה ומציינת כישורים מיוחדים ושפות נוספות. חשוב לציין גיל!! לא משנה כמה יגידו לכם שלא ושאתם נראים צעירים לגילכם או מבוגרים לגילכם חשוב לציין גיל אמיתי. תנו קרדיט למלהק או לסוכן להחליט האם הגיל הביולוגי באמת משנה. מניסיון אני חייבת לציין שזה לא תמיד משנה. אם השחקן מתאים לדמות אז לא באמת משנה בן כמה הוא (כמובן כשהפער לא גדול מידי).
חשוב לזכור כי "קורות חיים" הם מסמך שיווקי חשוב. הימנעו מכל דבר שעלול לעייף את הקורא, או לגרום למיתוג שגוי או לרושם ראשוני מוטעה

שוק השחקנים כיום מוצף. על כל אודישן מתמודדים עשרות ולפעמים מאות מועמדים. לסוכן או מלהק לוקח 8 שניות בערך לעבור על הקורות חיים ולהחליט אם להמשיך לקרוא ולהתעניין או לעבור הלאה.

(תמונה לקוחה מהאתר:http://nightclubsecurityconsulting.wordpress.com/tag/paperwork/)

בפוסט הבא עוד קצת על קורות חיים, דוגמאות לכתיבת קורות חיים והתמקדות על רושם ראשוני

 פניות בנוגע לייעוץ והכוונת שחקנים יש לפנות למייל: anat@anatshai.co.il

אין להתייחס לנאמר כאן כתחליף לייעוץ אישי אלא כהמלצות בלבד.

אז לגלות סודות?

במהלך השנים האחרונות יצא לי להיתקל לא מעט בשחקנים מוכשרים, טובים, מקצוענים אשר לא מוצאים את מקומם בסוכנות בה הם מיוצגים וגם לא נחשפים למספיק אודישנים.

בהתחלה, כשעוד עבדתי כשכירה בסוכנויות ייצוג, תהיתי איך זה ששחקנים שהכרתי מתוקף תפקידי נראים לי מצוינים וכאלו שיוכלו לקחת עבודות בקלות אבל בפועל הם לא נשלחו למספיק אודישנים, אם בכלל, וגם לא היו בין אלו שהסוכן או העובדים בסוכנות התקשרו אליהם להגיד מזל טוב, חג שמח, או סתם מה נשמע...

ככל שהשנים עברו ונכנסתי עוד ועוד לעומק העניין ראיתי שאין זה מקרה של סוכנות אחת או שתיים אלא, זו בעיה גורפת של אוכלוסיית שחקנים רבה. הערת אגב, האני מאמין שלי אומר שרק אם שחקן הוא באמת טוב אבל באמת, באמת טוב, אין סיבה שלא יעבוד ושלא יעבור אודישנים. יש הרבה שחקנים בחוץ שסיימו בתי ספר למשחק אך הם עדיין בוסר, וחלקם צריכים עוד להשתפשף בחוץ עד אשר יוכלו להתמודד בקנה אחד מול שחקנים גדולים ומנוסים שניגשים גם הם לאודישנים. אז למרות שאני מדברת בבלוג הזה על שחקנים באופן כללי הכוונה היא לאותם שחקנים טובים ואיכותיים שעדיין לא הבחינו בהם...

חזרה לעיקר, חיפשתי לאורך השנים האם יש מכנה משותף לכל אותם אלו שנבלעים במסת בוגרי בתי הספר , האם יש מכנה משותף לכל אותם אלו שכבר חודשים נמצאים בסוכנות , אם לא שנים, ואף אחד לא ממש זוכר אותם? לכל אלו ששומעים על תפקיד שממש אבל ממש מתאים להם ואין להם איך להגיע לאודישן? לכל אלו שניסו לפנות למלהק באופן ישיר ועד היום לא קיבלו תשובה? לכל אלו שפנו להתקבל לסוכנות חדשה וקיבלו מענה שכרגע הסוכנות לא מקבלת או שמחכים לתשובה עד עצם היום הזה...

אז יש! יש מכנה משותף. אך הלוואי והסיפור היה כזה פשוט, הלוואי והייתי אומרת שבגלל X השחקן לא מתקדם בקריירה וכל שנותר לו לעשות הוא לפתור את הX ולהתחיל לעבוד... אבל החיים יותר מורכבים מכך ובעיקר חייו של שחקן.

כל שחקן הוא מקרה לגופו ולכל שחקן יש את נקודות הקושי שבגללן הוא לא מתקדם קדימה לעתים זה משהו נראה לעין כמו תמונות לא נכונות עבורו או אופן כתיבת קורות חיים ולעתים זה ממש ברמת משחק או מה הוא משדר החוצה.

ובכל זאת יש מכנה משותף לכולם והוא פתיר. הוא אמנם מצריך עבודה קשה אבל פתיר.

בבלוג זה אעלה בכל פעם טיפ או סיפור או רעיון כיצד לקדם את הקריירה שלך כשחקן עובד ומה המפתח להיות זכיר מול במאים, מלהקים וסוכנים.

חשוב לי להדגיש כי אלו הם טיפים מניסיוני האישי בלבד וכי הם פונים באופן כללי לכלל אוכלוסיית השחקנים, כמו שציינתי מקודם כל מקרה לגופו ולכן אין להתייחס לנאמר כאן כתחליף לייעוץ אישי אלא כהמלצות בלבד.

אז נצא לדרך?

"לעולם לא ניתנת לך משאלה, מבלי שיינתן לך הכוח להגשימה, אך ייתכן שתצטרך לעמול לשם כך"
ריצ'ארד באך

טיפ ראשון להיום שעליו ארחיב בפוסט הבא: בידול - מה מבדיל אותי משאר השחקנים?

מה זאת אומרת להיות נבדל מהיתר?
לא הייתם מבחינים בעץ באמצע המדבר, או אוהל באמצע העיר, או סירה באמצע הנהר? ברור שכן, זה משהו שקופץ לעין ואי אפשר שלא להבחין בו. המפתח הראשון לשחקן בים השחקנים הוא להיות נבדל, לא שונה אלא נבדל... מה זה אומר? איך? כמה ולמה? בפוסט הבא...

(תמונה מתוך האתר: http://es-learningsupport.ism-online.org/academic-skills/differentiation/)

 פניות בנוגע לייעוץ והכוונת שחקנים יש לפנות למייל: anat@anatshai.co.il