לאחרונה הגיעו אלי שני שחקנים שהרגישו שההמתנה לאודישן הבא או לפרויקט הבא מנוונת אותם. הציפייה והדריכות למתי זה כבר יגיע גורמת להם ל"קוצים בישבן".
בשיחה עמוקה יותר עם כל אחד מהם לחוד, הבנתי כי יש עולם יצירתי שלם הנמצא להם בתוך הראש, עם קצת תעוזה והכוונה אפשר להוציא לאור דברים נפלאים שאף יכולים להפוך להיות עיסוק ופרנסה.
וכך היה, כל אחד ישב וחשב מה היה רוצה לעשות לפרנסתו ואיך אפשר לתרגם את זה למשהו מעשי. כמובן שצריך היה להתחשב בפרמטר הכספי ולמצוא משהו שעלות ההשקעה הכספית בו לא תהיה גדולה ומשהו שאפשר יהיה לשווק אותו הלאה.
מציאת עיסוק בתקופות חלשות, כפי שכבר ציינתי בפוסט הקודם, הוא פיתרון נהדר להמתנה פאסיבית אבל בעיקר הנעה של החיים המקצועיים מבלי שיהיו תלויים בגורמים אחרים כמו סוכנות, אודישן או מלהק.
הרבה שחקנים מפחדים מהמונח "יזמות עצמית" משהו במיקס הזה של אומנות יחד עם המילה שיווק יוצר לעיתים תחושה של זילות בעולם האומנות. האמנם?
שחקנים מחפשים דרכים רבות לפרנסה ומאושרים מאוד כאשר מוצאים דרך להתפרנס מהמקצוע ולא ממשהו שלא קשור לתחומם (מלצרות, שמירה, שליחויות וכיו"ב). מניסיוני במהלך השנים נוכחתי לגלות כי שחקנים אשר לא מוכנים יותר לשבת "בחיבוק ידיים" ולחכות למזל שיתדפק על דלתם, הם אלו שמצליחים להניע את הקריירה במשחק לכיוון של עשייה ופרנסה.
אני רוצה למקד את דבריי בנושא היזמות עצמית לכיוון של עולם הבמה. שחקן שכותב סדרה או סרט או כל תוכן אחר למדיה המצולמת יכול לשבת ימים אם לא חודשים ולפעמים שנים עד שיש מוצר מוגמר. המטרה ביוזמה עיסקית שכזאת היא לייצר משהו טוב ואיכותי אך גם כזה שתוך מספר חודשים מיום ההחלטה אפשר להתחיל לראות תמורה כספית עליו.
הפקה של סרט או סדרה או מכירה שלהם לגוף משדר או לחברת הפקה זה סיפור ארוך מאוד שיכול לקחת גם שנים.
אז מה כן אפשר לעשות? לכתוב הצגה, לשכתב סיפרו קיים, לתרגם ספר או סיפור מחו"ל, לעשות אדפטציה על משהו שכבר אוהבים, לתרגם סרט אהוב למחזה או אפילו להגות רעיון ולתת למישהו מנוסה לכתוב עבורכם. (בכל מצב שלא יהיה ברגע שלוקחים משהו קיים חייבים להשיג עליו זכויות יוצרים. סתם נשמע מפחיד, לא סיפור גדול.).
אלו הם עיקרי הדברים, יש עוד כמה נקודות חשובות כמו הסכמי חוזים עם השותפים לעשייה, כמו ביטוח שצריך לחשוב עליו וכו' אבל זה הבסיס הנרחב והעיקרי לצאת לדרך.
חשוב לזכור, זה הרגע בו שחקן לוקח אחריות על הקריירה שלו ולא נתון לחסדים של אף אחד אחר או לתנודות התעשייה.
אני מאמינה, ואני לא אדם כל כך רוחניקי, כי ברגע שאתה מתחיל בעשייה הגלגלים מתחילים לנוע והדברים הגדולים יותר שהשחקן שואף אליהם מלכתחילה מתחילים לזרום אליו. כל עוד השחקן לא בהמתנה אלא בעשייה יש משהו ברמת האנרגיה שלו שמשתחרר לאוויר העולם. הורדת הלחץ הזאת מובילה להמון דברים חיוביים ומקדמת הרבה דברים תקועים.
ולמי שלא מאמין בזה, שינסה. מה יש כבר להפסיד?.... :)
(התמונה לקוחה מתוך : אימון יצירתי)
פניות בנוגע לייעוץ והכוונת שחקנים יש לפנות למייל: anat@anatshai.co.il
אין להתייחס לנאמר כאן כתחליף לייעוץ אישי אלא כהמלצות בלבד.
אין להעתיק או להפיץ תכנים מהבלוג/ אתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מענת שי
בשיחה עמוקה יותר עם כל אחד מהם לחוד, הבנתי כי יש עולם יצירתי שלם הנמצא להם בתוך הראש, עם קצת תעוזה והכוונה אפשר להוציא לאור דברים נפלאים שאף יכולים להפוך להיות עיסוק ופרנסה.
וכך היה, כל אחד ישב וחשב מה היה רוצה לעשות לפרנסתו ואיך אפשר לתרגם את זה למשהו מעשי. כמובן שצריך היה להתחשב בפרמטר הכספי ולמצוא משהו שעלות ההשקעה הכספית בו לא תהיה גדולה ומשהו שאפשר יהיה לשווק אותו הלאה.
מציאת עיסוק בתקופות חלשות, כפי שכבר ציינתי בפוסט הקודם, הוא פיתרון נהדר להמתנה פאסיבית אבל בעיקר הנעה של החיים המקצועיים מבלי שיהיו תלויים בגורמים אחרים כמו סוכנות, אודישן או מלהק.
הרבה שחקנים מפחדים מהמונח "יזמות עצמית" משהו במיקס הזה של אומנות יחד עם המילה שיווק יוצר לעיתים תחושה של זילות בעולם האומנות. האמנם?
שחקנים מחפשים דרכים רבות לפרנסה ומאושרים מאוד כאשר מוצאים דרך להתפרנס מהמקצוע ולא ממשהו שלא קשור לתחומם (מלצרות, שמירה, שליחויות וכיו"ב). מניסיוני במהלך השנים נוכחתי לגלות כי שחקנים אשר לא מוכנים יותר לשבת "בחיבוק ידיים" ולחכות למזל שיתדפק על דלתם, הם אלו שמצליחים להניע את הקריירה במשחק לכיוון של עשייה ופרנסה.
אני רוצה למקד את דבריי בנושא היזמות עצמית לכיוון של עולם הבמה. שחקן שכותב סדרה או סרט או כל תוכן אחר למדיה המצולמת יכול לשבת ימים אם לא חודשים ולפעמים שנים עד שיש מוצר מוגמר. המטרה ביוזמה עיסקית שכזאת היא לייצר משהו טוב ואיכותי אך גם כזה שתוך מספר חודשים מיום ההחלטה אפשר להתחיל לראות תמורה כספית עליו.
הפקה של סרט או סדרה או מכירה שלהם לגוף משדר או לחברת הפקה זה סיפור ארוך מאוד שיכול לקחת גם שנים.
אז מה כן אפשר לעשות? לכתוב הצגה, לשכתב סיפרו קיים, לתרגם ספר או סיפור מחו"ל, לעשות אדפטציה על משהו שכבר אוהבים, לתרגם סרט אהוב למחזה או אפילו להגות רעיון ולתת למישהו מנוסה לכתוב עבורכם. (בכל מצב שלא יהיה ברגע שלוקחים משהו קיים חייבים להשיג עליו זכויות יוצרים. סתם נשמע מפחיד, לא סיפור גדול.).
הנה כמה כללים לצורך יזמות עצמית:
- להחליט לאיזה ז'אנר ללכת ולאיזה שכבת גיל זה מתאים
- לכתוב את הטקסט, לתרגם או לשכתב. להשיג זכויות במידה וצריך
- לתמחר עלויות עבודה ולנסות לצמצם אותן, כמה שחקנים אני רוצה איתי בפרויקט, מי הבמאי, מקום לחזרות, איך התפאורה תהיה. בכל מקרה כדאי לנסות ולתכנן מראש דברים שהעלות שלהם נמוכה וזמן ההשגה שלהם קצר. אין טעם לפנות לבמאי שמתפנה רק בעוד חצי שנה או לתכנן תפאורה שמצריכה משאית להובלה לכל הצגה. המטרה בתמחור שזה יחסוך זמן וכסף על מנת שהשחקן, הוגה הרעיון והמשחק הראשי בהצגה, יוכל להתחיל התפרנס במהרה.
- לבנות לו"ז החל מכתיבת הטקסט ועד ההזמנה המרגשת להצגת הפרימיירה. וכמובן לעמוד בו.
- לעשות רשימת שיווק של מקומות בהם סביר להניח ירצו לראות את ההצגה/הופעה כמובן בהתאם לז'אנר והגיל הנבחר. וחשוב מאוד להבין במקרה כזה שיש עוד מקומות בארץ למעט תל אביב.
- יאללה לעבודה!
אלו הם עיקרי הדברים, יש עוד כמה נקודות חשובות כמו הסכמי חוזים עם השותפים לעשייה, כמו ביטוח שצריך לחשוב עליו וכו' אבל זה הבסיס הנרחב והעיקרי לצאת לדרך.
חשוב לזכור, זה הרגע בו שחקן לוקח אחריות על הקריירה שלו ולא נתון לחסדים של אף אחד אחר או לתנודות התעשייה.
אני מאמינה, ואני לא אדם כל כך רוחניקי, כי ברגע שאתה מתחיל בעשייה הגלגלים מתחילים לנוע והדברים הגדולים יותר שהשחקן שואף אליהם מלכתחילה מתחילים לזרום אליו. כל עוד השחקן לא בהמתנה אלא בעשייה יש משהו ברמת האנרגיה שלו שמשתחרר לאוויר העולם. הורדת הלחץ הזאת מובילה להמון דברים חיוביים ומקדמת הרבה דברים תקועים.
ולמי שלא מאמין בזה, שינסה. מה יש כבר להפסיד?.... :)
(התמונה לקוחה מתוך : אימון יצירתי)
פניות בנוגע לייעוץ והכוונת שחקנים יש לפנות למייל: anat@anatshai.co.il
אין להתייחס לנאמר כאן כתחליף לייעוץ אישי אלא כהמלצות בלבד.
אין להעתיק או להפיץ תכנים מהבלוג/ אתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מענת שי
