יום שישי, 22 במרץ 2013

חג שמח

הבחירה להיות שחקן היא לרוב בחירה מודעת, מושכלת אך יש גם מקרים בהם זו בחירה לא נשלטת.
כבר נתקלתי בחיי בשחקנים ש"נולדו להיות שחקנים" כלומר שלא משנה מה הם יעשו או כמה ינסו לברוח מהתחום זה הדבר שהם עושים הכי טוב ולמעשה לא יכולים בלעדיו.
להיות שחקן, מלבד ההגשמה עצמית, טומן בחובו מספר לא קטן של מכשולים נפשיים כמו: פידבקים שליליים או ביקורות הרסניות, חיטוט פנימי עמוק שלפעמים מאוד מכאיב, מחסור באודישנים, מחסור בהזדמנויות ועוד ועוד. היכולת להסתכל על כל זה ולהמשיך קדימה ולא לתת לזה לעצור או לשבור, היא המפתח להצלחה בתחום.
קורה ששחקנים נתקלים בדרכם ב"גונבי חלומות" כאלו שתמיד תהיה להם "מילה טובה" להגיד על כמה המקצוע מייאש, מתסכל ואולי גם לא מתגמל. אבל מי שבאמת ממשיך בעשייה, למרות כל אלו, ומי שבאמת חי את מה שיועד לו מלידה, יחווה את החוויה הכי חופשית, מאושרת ושלמה שיכולה להיות.

מאחלת לכל השחקנים באשר הם ובכלל לכולם חג חירות שמח.
שנתמיד לעשות תמיד את מה שאנחנו מאמינים בו, אוהבים ורוצים ולא את מה שכדאי ורצוי.
חג שמח


                                           (תמונה מתוך  יוזמות)

פניות בנוגע לייעוץ והכוונת שחקנים יש לפנות למייל: anat@anatshai.co.il


אין להתייחס לנאמר כאן כתחליף לייעוץ אישי אלא כהמלצות בלבד.
אין להעתיק  או להפיץ תכנים מהבלוג/ אתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מענת שי

יום רביעי, 6 במרץ 2013

אמאל'ה אודישן

מתוך שיחת ייעוץ שנערכה שבוע שעבר עם שחקנית -
"את לא מאמינה, סוף סוף זה קרה. כל כך הרבה זמן חיכיתי לאודישן טוב, מקצועי משהו שממש תפור עבורי. כל כך חיכיתי לפגוש את המלהקת הזאת, אני מנסה להגיע אליה כבר המון זמן, הפעם אחרונה שהיא ראתה אותי משחקת היה כששיחקתי בהצגה בשנה ג' בלימודים שלי.
אני: "נשמע מאוד מרגש, ואיך היה?"
שחקנית: "זוועה !!!! כל כך התרגשתי שהרגשתי שהייתי בכל מקום אחר חוץ מלהיות שם."
אני: "למה הכוונה?"
שחקנית: "סיפרתי על עצמי שטויות בהתחלה, הרגשתי שאני אומרת דברים שלא מעניינים אותה כשהגיע הרגע להתחיל שכחתי את הטקסט, פחדתי לאלתר, היא ממש ירתה לי את הטקסט חזרה והרגשתי איך מחוסר הביטחון וההתרגשות שאיתם נכנסתי מלכתחילה אני לאט, לאט צוללת למטה עד שאת המשפט האחרון שיש להגיד בטקסט הרגשתי שאני אומרת ממעמקי הגיהינום....
אני: בחדר המתנה היו עוד שחקנים?
שחקנית: כן. גם היו פרצופים מוכרים וזה ממש הבהיל אותי..
אני: "ביקשת לפני שהתחלת  את הטקסט דקה לעצמך? כלומר לקחת אויר, עצמת עיניים או שישר התחלת?
שחקנית: "ישר התחלתי, לא היה לי נעים לבקש...."

גם כסוכנת שחקנים וגם כיועצת לשחקנים יצא לי להיתקל בנוסח כזה או אחר של חווית "האימה" באודישן שהייתה לשחקן. ברוב המקרים השחקן יוצא כל כך מתוסכל מההתנהלות שהייתה באודישן או מעצמו שהוא עסוק ימים על גבי ימים לאחר מכן בניתוח של מה היה ואיך היה, בהלקאה עצמית, בשפיטה עצמית ובעיקר בניסיון לנחש מה עבר בראשם של המלהק/ת.
כיוון שאודישנים לתפקידים רציניים אין לרוב השחקנים כל שני וחמישי החוויה המלחיצה הזו חוזרת על עצמה כמעט בכל פעם. בדרך כלל שחקן חושב שאם היה ניגש לאודישנים בתדירות גבוהה יותר היה מצליח להשתלט על ההתרגשות או להשתלט על הנעשה בחדר ולהצליח להביא את עצמו בצורה הטובה ביותר. האמנם?
כיוון שבדרך כלל את כמויות האודישנים לא כל כך ניתן לשנות (אלא אם כן השחקן נמצא בסוכנות שלא שולחת אותו לאודישנים כלל וזה כבר סיפור אחר...) ישנם כמה טיפים שיכולים לעזור לשחקן להתמודד עם סיטואציות מלחיצות לפני אודישן, בזמן האודישן ולאחר האודישן.

מתחילים:

  • בראש ובראשונה - להמשיך ללמוד משחק! מרלון ברנדו ז"ל פעם אמר שגם אחרי 30 שנה בתחום הוא עדיין ממשיך ללמוד את המקצוע. אין כמו חדר כושר כדי לשמור על הגוף ועל השרירים. כך גם במשחק, אימונים, אימונים ועוד קצת אימונים יעלו את היכולת הטכנית של השחקן ויגרמו להתעסקות תמידית שלו במקצוע. שחקן שמגיע לאודישן מקצועי אחרי שהפעם האחרונה שלמד למונולוג הייתה לפני כמה חודשים בסיום בי"ס למשחק או לפני כמה חודשים למד סצנה לסרט סטודנטים, בדרך כלל מגיע נרגש מידי, לעיתים עם חרדה ובעיקר עם התאמצות יתרה "לספק את הסחורה". מגלה לכם סוד קטן - מלהקים מרגישים את זה. תחושת הבוסר או "החלודה" שיש על שחקן שמגיע לאודישן מבלי שהמשיך את לימודי המשחק שלו היא בלתי נמנעת.
    כדאי להירשם ללימודי משחק, רצוי מול מצלמה, לאחר סיום בית הספר המקצועי ולהמשיך וללמוד כל הזמן. נכון אין ספק שזו השקעה. אבל זו הוצאה לצורך הכנסה עתידית...
  • להגיע בזמן - נכון, לא תמיד המלהקים עצמם מגיעים בזמן אבל השחקן שמגיע לאודישן צריך להיות הכי מקצועי שיש. לפנות את היומן ביום הזה כדי שלא להיות לחוצים למקרה והמלהק/ת איחר/ה, לבוא רבע שעה או חצי שעה לפני כדי להיות רגועים ולא חסרי נשימה. אם זה במקום עם בעיית חנייה או לשחקן אין רכב לבוא במונית ולא באופניים (הזעה, התנשמויות ועוד) או באופנוע (קסדה שהורסת תסרוקת או כניסה לשלולית מקרית). ברגע ששחקן מגיע לאודישן בזמן ויש לו עוד זמן הכנה לעצמו ובנוסף הוא מרוצה מאיך שהוא נראה חצי מהעבודה להרגעת הלחץ כבר נעשתה.
  • בחר ההמתנה לאודישן תופסים מקום שקט ומרוחק  - זה מאפשר שינון טקסט, שינון חיזוקים חיוביים (סופר חשוב),   להיכנס לדמות ובעיקר זה מנטרל מחשבות טורדניות, ריכולים מיותרים, השוואות שלא הכרחיות והתנהלות מקצועית שמכבדת את השחקן עצמו וגם את המקצוע שבחר.
  • לפני תחילת הטקסט - בתוך האודישן לפני שמתחילים טקסט, לקחת חצי דקה לעצמך להיכנס לדמות ורק אז להתחיל. מומלץ גם במידה ונותנים הזדמנות לטייק נוסף. זה עוזר מאוד להפנים את ההערה שנותן המלהק/ת ובעיקר זהו כלי מצוין להתכנסות פנימה ולהתחברות לדמות. כשהשחקן מחובר לדמות ולא "יורה" על המלהק/ת טקסט זה מורגש ומחבר מאוד. כמובן לא להגזים ולקחת גג דקה
  • בסוף האודישן - לשחרר שיפוטיות לדעת שעשית כמיטב יכולתך ולהמשיך ולהשקיע עד האודישן הבא. במקרה והשחקן יודע שלא היה במיטבו כי שכח טקסט או כי לא הבין הנחיית בימוי כדאי לקחת את מה שהיה באודישן, לעבד אותו ולדעת איך לשפר להבא, לקחת את החסרונות ולראות איך אפשר להפוך ליתרונות. להלקות את עצמך על למה היית ככה ואיך לא עשית אחרת לא יעזור בכלום וגם לא ישנה את המציאות שהייתה אלא סתם ימשיך לבאס...

( תמונה מתוך האתר: www.buzzle.com)

פניות בנוגע לייעוץ והכוונת שחקנים יש לפנות למייל: anat@anatshai.co.il


אין להתייחס לנאמר כאן כתחליף לייעוץ אישי אלא כהמלצות בלבד.
אין להעתיק  או להפיץ תכנים מהבלוג/ אתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מענת שי